אודות על הסמיכה מידע לנבחנים שאלות ותשובות ספריה וירטואלית קישורים לאתרים המלץ על תוכן חדש סמיכה לרב מושב/ישוב סמיכה לרב עיר/אזורי דיינות
שבת אבלות חופה וקידושין תפילה וכו' נידהסיכומים ספרים מומלצים חומר הלימודים מבחנים דפי מקורות

שיעורי הרב בעניני שחיטה, מליחה, בשר בחלב ותערובות - הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק

בעריכת הרב אליקים קניגסברג,
מסורה ירושלים תשס"ה (שעז עמ').

פריחתה של תורת הגרי"ד סולוביצ'יק שבכתב, נמשכת במלוא עוזה, מדי כמה חודשים יוצא לאור ספר נוסף משיעוריו.
ספר זה מבוסס על סדרת שיעורים קבועה שהעביר לתלמידיו לקראת סמיכה לרבנות שעסקו בלימוד שו"ע יורה דעה. רבים מתלמידיו יצאו לכהן בקהילות ברחבי ארצות הברית. לכן השפעתם של שיעורים מיוחדים אלו חרגה הרבה מעבר לכותלי החדר בו הם ניתנו.
נביא מעט מתורת הרב:
הרמב"ם כותב (הלכות מעשה הקרבנות ח, יא): "כלי חרס שנתבשלה בו החטאת הנאכלת טעון שבירה בעזרה", ולאחר מכן כותב הרמב"ם (שם) ביחס לקרבנות אחרים: "וימרוק וישטוף הכלי בין כלי מתכות בין כלי חרס חוץ מן החטאת ששובר בה כלי חרס". דהיינו כדי להכשיר את הכלים מהנותר שנבלע בהם מספיקה בדרך כלל מריקה ושטיפה של הכלי, חוץ מקרבן חטאת שנאמר בו דין מיוחד של שבירת כלי חרס. הראב"ד השיג על הרמב"ם וטען שכלי חרס אינו ניתן להכשרה בכל הקרבנות וצריך תמיד לשוברו.
הגר"ח, סבו של הגרי"ד ביאר שהרמב"ם סבר שאעפ"י שכלי חרס לא ניתן להכשרה זה דוקא באיסור גמור אך אם שוטפים את הכלי בזמן שהקדשים עדיין מותרים באכילה, לפני שעבר זמן אכילתם, גם כלי חרס מתנקה וטעם הקדשים שהיה בו יוצא. ובקרבן חטאת יש הלכה מיוחדת של שבירה.
אך מתקשה הגרי"ד כיצד למדה הגמרא מדין קרבן חטאת שכלי חרס אינו ניתן להכשרה וחייבים לשוברו הרי לפי הבנת הגר"ח ברמב"ם שבירת כלי חרס בחטאת הוא דין מיוחד. מיישב הגרי"ד שהדין הזה הוא סימן לכך שהכלי אינו מתנקה לחלוטין מהטעם של הקרבן ואעפ"י שבשאר הקרבנות די בכך להכשיר את הכלי הרי זה משום שההכשרה נעשית בזמן שהקדשים הם עדיין "היתרא בלע" ובחטאת הכשר שכזה גם כן אינו מועיל. כך גם בשאר איסורים שנבלעים בכלי החרס בזמן שהם כבר אסורים אין אפשרות להכשירם אלא אך ורק לשבור אותם.
מתוך כך הרי"ד דן בהכשרת כלים לפסח ומגיע למסקנות מחודשות בייחס לדרכי ההכשרה. מענין השימוש שעושה הגרי"ד בהמשך השיעור בפיוטי היוצרות מהם הוא מוציא כמה השלכות הלכתיות שמתאימות לחידושו בנושא.
יבורכו כל העוסקים בתורת הגרי"ד המביאים את דבריו לעם ישראל כולו בסידור נאה ובצירוף הערות ובירורים המרחיבים את דעתו של הלומד.

מקור